Creative Commons Israel » סי-נט.קום על קריאטיב קומונז - בעברית!

Creative Commons Israel

אפריל 2006
א ב ג ד ה ו ש
« Nov    
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  

Powered by WordPress

26/10/2005

סי-נט.קום על קריאטיב קומונז - בעברית!

Filed under: — אהד מיבלום on 26/10/2005 @ 20:57

<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<

את המאמר הבא פרסם לאחרונה העורך של CNET.com. הוא החליט לפרסם את המאמר תחת רשיון Creative Commons, שמאפשר ליצור יצירות נגזרות מהמאמר ובלבד שהמשתמש יעמיד את היצירה תחת רשיון זהה. בזכות זה יכולתי לתרגם את היצירה לעברית ולהעמיד את התרגום לרשותכם ללא שהחלפתי מילה עם טום מריט, עם CNET.com, ויותר חשוב מזה – עם עורכי הדין שלהם. אם הייתי צריך לנהל איתם מו"מ על רשיון מיוחד ליצור יצירה נגזרת בודאי שהייתי נמנע מכל העניין. כלומר, בזה שהעורך בחר ברשיון Creative Commons הוא הרוויח תפוצה חינם למאמר שלו וגישה לקוראים נוספים, הוא גם הרויח לינקים לאתר שלו, ואנחנו הרווחנו מאמר מעניין על הרשיונות שעונה על מעט מהשאלות שהשימוש ברשיונות מעורר. זה כל הרעיון.

חשוב לציין שהמאמר נכתב על ידי כותב אמריקאי שלנגד עיניו החוק האמריקאי. הדברים שנאמרים תקפים במידה רבה לדין הישראלי.

האם רשיון Creative Commons הופך את יצירתך לחופשית?

מאת טום מריט, עורך מנהל של CNET.com

13 באוקטובר, 2005

קריאיטיב קומונז הוא ארגון שמאפשר ליוצרים גמישות רבה יותר מאשר “כל הזכויות שמורות” של חוק זכות יוצרים.

לאחרונה, כתב ג’והן דבוראק טור בו שאל מה התועלת ב- Creative Commons. יצא לי לשוחח עם עמיתתי, כתבת CNET מולי ווד, והיא אמרה שגם היא לא מבינה מה התועלת ברשיונות אלה.

בינתיים, 53 מיליון יצירות באינטרנט מפנות לרשיון Creative Commons. אנשים רבים קונים את הרעיון. אבל האם הוא מסוכן? מהפכני? חסר טעם? להלן נסיון להסביר מהו הרשיון הנפוץ בטירוף ולמה הוא טוב, אם בכלל.

כיצד רשיון Creative Commons עובד?

זה הרעיון שעומד בבסיס רשיון Creative Commons, כפי שאני מבין זאת. כל יצירה זוכה להגנת זכויות יוצרים באופן אוטומטי ברגע שאתה מקבע אותה - ברגע שהעט נוגע בנייר, ברגע שאתה לוחץ “שמור", או על כפתור ההקלטה. ההגנה מקנה את כל הזכויות ליוצר היצירה. איש אינו יכול להשתמש ביצירה ללא הסכמה מפורשת בכתב למעט אם מדובר ב"שימוש הוגן” כהגדרתו בדין. (מיד נגיע להגדרת “שימוש הוגן").

ארגון Creative Commons מספק קבוצת רשיונות די סטנדרטיים באמצעותם יכולים יוצרי יצירות מוגנות להעניק זכויות נוספות לציבור. הדבר דומה לשימוש ב- GPL לגבי תכנה. (מה שהתקשיתי לתפוס עת כתבתי את הטור הזה הוא שרשיון Creative Commons למעשה מיועד יותר להגן על הקהל שאת מקווה שישתמש ביצירתך יותר מאשר עליך. את שומרת בידך את הזכויות שאת בוחרת, אבל את מוותרת בכוונה על חלק מהזכויות).

דיני זכות יוצרים מגן על כל יצירה שתיצור - אם תרצה בכך ואם לא. איש אינו יכול לעשות שימוש חוקי ביצירה, למעט “שימוש הוגן", ללא רשיון. רשיון Creative Commons עשוי לסייע בידי מי שרוצה לשתף ביצירתו. אינך רוצה לשתף ביצירתך? אין בעיה. אל תשמש ברשיון Creative Commons.

רשיון Creative Commons מגדיר איך אנשים יכולים לפעול מעבר לגבולות שמכתיב “השימוש ההוגן", אבל בלי הצורך לנהל משא ומתן על רשיון מיוחד עם בעל זכות היוצרים ביצירה. לבחירתך עומדים ארבעה תנאים:

• “ייחוס": אתה יכול להשתמש ביצירה אבל עליך לתת קרדיט. תנאי זה חל בכל רשיונות Creative Commons.

• “שימוש לא מסחרי": אתה יכול להשתמש ביצירה ובלבד שאינך מרוויח כסף בגין שימוש זה.

• “ללא יצירות נגזרות": אתה יכול לעשות שימוש ביצירה ובלבד שאינך משנה אותה מעבר למה שנכלל ב"שימוש הוגן".

• “שיתוף זהה": אתה יכול לשנות את היצירה ובלבד שאתה מעמיד את יצירתך תחת רשיון שתנאיו זהים לזה של היצירה המקורית.

ניתן להשתמש בתנאים אלה בשישה צירופים שונים.

במה זה שונה מ"שימוש הוגן"?

“שימוש הוגן” מאפשר לאנשים להשתמש ביצירה שלי באופן מוגבל. “שימוש הוגן” עוגן בחוק האמריקאי בשנת 1976 כסעיף 107 לחוק זכות יוצרים.

על פי אתר האינטרנט של אוניברסיטת סטנפורד על “שימוש הוגן”, במובן הכללי ביותר, “שימוש הוגן” ביצירה מוגנת הוא “כל העתקה של יצירה מוגנת בזכות יוצרים למטרה מוגבלת אשר משנה את אופי השימוש (transformative pupose), כגון על מנת לפרש את היצירה, לבקר אותה, או על מנת לעשות עליה פארודיה".

החוק מכיל מבחן לקביעת “שימוש הוגן” ולו ארבעה מרכיבים - אופי השימוש, גודל החלק של היצירה המקורית בו נעשה שימוש, אופיה של היצירה הנגזרת שנוצרה, ומטרת השימוש. על בית המשפט לבחון את כל ארבעת המרכיבים. (על מנת לברר אם מה שעשית נחשב “שימוש הוגן” זה די הכרחי להיועץ בעורך דין).

לפעמים יוצרי תוכן רוצים להפיץ את יצירתם ולגרום לאנשים להרגיש שהם רשאים לעשות ביצירה כאוות נפשם, ללא חשש שהם יתבעו וללא צורך להיועץ בעורך דין. איש אינו מחויב לפעול כך, אבל יש מי שמצא תועלת רבה לאפשר שימוש כזה.

אחד מהשימושים ברשיון Creative Commons הוא לאפשר הפצה חופשית של יצירתך לצורך מטרות שאינן מסחריות (noncommercial). על פי חוק זכות יוצרים, איש אינו רשאי לעתיק את יצירתך ללא רשותך. רשיון Creative Commons מאפשר לך לשמור בידך את זכות היוצרים ועדין להרויח מהיצירה, תוך שאתה מאפשר לטכנולוגיות חדשות ומעריצים נלהבים להפיץ את שמעך באופן נרחב. כמובן שאתה יכול להגיד לאנשים להתעלם מזכות היוצרים שלך, אבל רשיון מקנה בטחון שאתה באמת מתכוון לזה.

לדוגמא, להקה שהוציאה קובץ MP3. על פי חוק זכות יוצרים, אם הם מאפשרים לאחרים להעביר את הקובץ ללא צורך ברשות מפורשת מהלהקה, עלול מישהו בלהקה לתבוע לאחר מכן את מי מהמפיצים. אם הלהקה מפיצה את הקובץ תחת רשיון Creative Commons, הכל יכולים לשתף בו ללא צורך לבקש וללא חשש מפני תביעה. ההפצה חינם עשויה לשמש ככלי שיווק ל- CD השלם. זה בדיוק מה שלהקות רבות עשו בהצלחה כזו או אחרת. קורי דוקטורוב עשה כך לגבי הרומן שכתב וזכה להצלחה רבה. הוא מחלק בחינם את הטקסט, אבל לא את המהדורה המודפסת, ולטענתו הוא מרויח.

הלהקה Wilco הפיצה את האלבום שלהם Yankee Hotel Fox Trot עם רשיון Creative Commons. חברת התקליטים המקורית שלהם סירבה להפיץ את האלבום, אבל לאחר שהוא הפך לפופולרי באינטרנט כחומר להורדה בחינם, חברת תקליטים אחרת (שלמרבה האירוניה היא חלק מחברת האם של החברה המקורית) הפיצה CD רגיל, וזה הפך לרב-המכר של Wilco.

האם רשיון Creative Commons מאיים איכשהו על “השימוש ההוגן"?

יש מי שמאמין שרשיון Creative Commons מאיים איכשהו על קיומה של הזכות ל"שימוש הוגן". רשיון Creative Commons אינו משפיע על “השימוש ההוגן” ביצירה. לשונו של רשיון Creative Commons קובע במפורש שחוק זכות יוצרים וכל דין תקף אחר, כגון “שימוש הוגן", עדין חלים.

ישנם תקדימים ל"שימוש הוגן” ועלינו לפעול על מנת להגן עליהם. אולם רשיון Creative Commons מאפשר לאחרים לעשות שימוש ביצירתך ללא סיכון, עלות, או מגבלות של דיני “השימוש ההוגן". לורנס לסיג, יו"ר Creative Commons, מאמין שהשימוש ברשיון Creative Commons למעשה יגביר את המודעות ויסייע להלחם למען דיני זכות יוצרים ו"שימוש הוגן” הוגנים יותר.

האם Creative Commons מסבך את החוק?

מספר מבקרים חוששים ש- Creative Commons יהפכו את חוק זכות יוצרים למסובך יותר. רשיון Creative Commons אינו חוק והוא אינו מוסיף לחוק או גורע ממנו דבר. הוא פשוט רשיון שמבוסס על חוק זכות יוצרים. כמו כל רשיון אחר, כגון רשיון EULA, הוא אינו משנה את החוק. התנועה עשויה לעודד שינוי בחוק, אבל עצם קיומו של רשיון כזה אינו מביא לשינוי. רוב התומכים מאמינים ששינויים אלה ישפרו את חוק זכות יוצרים.

אם זה בנחלת הכלל, למה אני צריך רשיון?

שמעתי גם תלונות לגבי רשיון ההקניה לנחלת הכלל (Public Domain) של Creative Commons. על פי התלונות, אם משהו נמצא בנחלת הכלל, אין צורך ברשיון. אמת. אבל אם היוצר רוצה להקנות את יצירתו לנחלת הכלל מבלי לחכות שיבעים שנים לאחר מותו, הוא יכול להשתמש ברשיוןCreative Commons על מנת לעשות זאת באופן מיידי. מדובר בסך הכל בזירוז הליכים. רוב המבקרים ככל הנראה לא מעוניינים לעשות כך, אבל האפשרות בידם.

הנזק של Creative Commons

יש מי שמכפיפים את האתר שלהם לרשיון Creative Commons ללא כל צורך. אם אינך מבין את ההשלכות של הרשיון, הקדש דקה על מנת לעיין בו ביתר עומק. אם תשמש ברשיון, תקנה לאנשים ברחבי העולם את הזכות לשכפל את מחשבותיך ורעיונותיך בצורות שונות. אני משתמש ברשיון ואין לי בעיה עם ההשלכות. אבל אל תתקע את הרשיון בבלוג שלך בלי שאתה מבין את משמעותו.

למה שמישהו ירצה לוותר של יצירתו?

נשמעו תלונות שאם הפצת משהו תחת רשיון Creative Commons , לא תוכל לחזור בך מהרשיון. אכן כן. לעולם לא תוכל לחזור בך מתנאי הרשיון. זה כל הרעיון.

הטענה האמיתית פה היא לגבי המניע שלך לוותר בכלל על יצירתך, אפילו אם עדין הזכויות בידך. יש מי שאינם מבינים את התועלת בויתור על דבר מה ללא תמורה מיידית, ועוד עם ההשלכות הנוספות של ויתור על חלק מזכויותיך.

קודם ציינתי שתי דוגמאות, Wilco והסופר קורי דוקטורוב. אפילו פרופסור לסיג בעצמו העמיד את ספרו להורדה בחינם תחת רשיון Creative Commons והוא מכר די טוב. שימוש נוסף הוא במוסדות השכלה. אקדמאים רבים מקדמים בברכה את רשיונות Creative Commons. על פי דיני זכות יוצרים רגילים, אם מרצה רוצה לכלול מאמר או פרק מספר בקובץ החומרים של קורס, על אותו מרצה לקבל רשות מהמחבר. אם מדובר בקובץ הכולל עשרה מאמרים, עשרים או ויתר, הרי שזו מעמסה גדולה. יצירות שפורסמו בכפוף לרשיון Creative Commons עשויות להקל את הנטל.

אולם זהו הימור, שאינו מתאים לכל אחד. יש מי שעושים בו שימוש מוצלח ויש אפילו מי שמרוויחים כסף. אחרים זוכים בסך הכל לתהילה שולית ויש מי שפשוט רוצים לתרום לעולם. אמנם יש כאלה שלא מאמינים או בוטחים בסיבה האחרונה, הנדושה. איש לא כופה עליהם להאמין. בכל מקרה, אין בכך להפוך את Creative Commons למסוכן או חסר תועלת.

תודה למיה גרליק, היועצת המשפטית של Creative Commons ולפרופסור לורנס לסיג, שעזרו לי להבין כיצד Creative Commons פועל.

התרגום של הטור הזה כפוף לרשיון Creative Commons Attribution-NonCommercial-ShareAlike 1.0 Israel License.

תגובות »

כתובת ULI בשביל לכתוב טראקבאק לסיפור הזה: http://creativecommons.org.il/blog/index.php/archives/2005/10/26//trackback/

אין תגובות עדיין

RSS של התגובות לסיפור הזה

לכתוב תגובה

שבירת שורות וחלוקה לפסקאות אוטומטיות; כתובות דואל לא מוצגות לעולם; HTMLXHTML מותר:
<a href="" title="" rel=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <code> <em> <i> <strike> <strong>